שלטי הגיבורים על עירובין ל״א

1 כתב הרא"ש ויש הלכות של רב אלפס ז"ל שהוגה בהן והאי חצר כיון שנפרצה לרשות הרבים הוו ליה כצידי רשות הרבים לפי' המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב ולכאורה נראה דטעות הוגה דלא פליגי אלא בצידי רשות הרבים ולא במטלטל מתוך החצר וכ"כ הר"ז הלוי ז"ל והמגיה קרא למקום המחיצה תוכה דלגבי רה"ר קרי ליה תוכה:

2 לשון ריא"ז היתה שם בדופן רביעי קורה רחבה ד' טפחים אע"פ שהיה דופנו רביעי פרוץ כולה אמרינן פי תקרת הקורה יורד וסותם ונראה בעיני שגם חצר שהיה דופן רביעי כולו פרוץ כלומר אם היתה שם מלמעלה קורה רחבה ד' אמרי' פי תקרה יורד וסותם והרי כאילו דופן ד' סתום וא"צ תקון אחר ולא אמרי' פי תקרה יורד וסותם אלא במקום המוקף ג' מחיצות וא"צ לסתום אלא דופן רביעי בלבד אבל מקום שאין לו אלא ב' מחיצות אין אומרים פי תקרה יורד וסותם לסתום שתי מחיצות האחרות ולפיכך אין הסוכה נתרת בב' דפנות ואין אומרים בה פי תקרה יורד וסותם אלא צריכה דוכן ג' כמבואר בקונט' הראיות:

3 כתב הרא"ש ז"ל הר"ז הלוי ז"ל פסק כלישנא בתרא ולכאורה נראה דבשל סופרים הלך אחר המיקל. רש"י פי' דפליגי באכסדרה פרוצה מארבע רוחותיה ואכסדרה בבקעה משמע כפירושו וגי' רש"י כי לית ליה בד' אבל בג' אית לי' אבל ל' אכסדרה משמע כרב אלפס דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצו' כדאמר בפרק לא יחפור עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ואמר נמי במנחות פרק הקומץ רבה מפני מה העולם הזה נברא בה' מפני שהוא דומה לאכסדר' כל הרוצה לצאת יצא וכ"פ ר"ח ז"ל דדוקא ברוח רביעית אמרינן פי תקרה יורד וסותם וגריס כי לית ליה בשלש אבל בד' אית ליה פי' כשאין שם אלא ג' מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בד' פירוש שיש שם ד' מחיצות כגון שיש ברביעית שני לחיין דאיכא שם מחיצה אע"פ שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה יורד וסותם ורבינו תם ז"ל פירש דסתם אכסדרה הוי נמי מוקפת משתי רוחות ובההיא נמי איירי רבא בשמעתיה ומשמע כדבריו מדפריך תלמודא משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם אלמא דבב' רוחות נמי א"ר פי תקרה יורד וסותם ויש לדחות משו' דאוקימנא לשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ועשר פריך שפיר נימא פי תקרה דהא איכא טפי משלש מחיצות ומיהו יש לדקדק מהא דפריך לשמואל דלא אוקימנא אכתי בקרן זוית ופריך לה משתי רוחות נמי נימא פי תקרה מאי קשיא ליה הא לא אשכחן מאן דשרי פי תקרה אלא מרוח אחת אלא ודאי רב אית ליה אפילו שתי רוחות מיהו גם זה יש לדחות כי עדיין לא היה יודע שיש חילוק בין היכא שיש מחיצות להיכא שאין מחיצות כלל אבל כיון דאסיקנא לדשמואל יש חלוק בין היכא שיש שם ארבע מחיצות להיכא שאין שם אלא שלש גם לרב אין ללמוד מדבריו שמתיר באכסדרה שיש בה שלש מחיצות גמורות כי כמו כן יתיר כשאין שם אלא שתים מיהו נראה כדברי רבינו תם דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה מההיא דאמר בפרק קמא דסוכה בההיא מודינא לך דהוי כמבוי מפולש פי' שלא מהני פי תקרה גבי שבת במפולש כדאשכחן דאסרי רבנן גבי בונה עלייה על שני בתים משמע הא בלא פילוש מהני פי תקרה בשתי מחיצות והא דנקט אכסדרה בבקעה משמע דסתם אכסדרה שבחצר היא עומדת אצל כותל הבית ונמשך לכל אורך הבית מכותל חצר זה עד כותל של חצר האחר ופרוצה במלואה לפניה ואיכא שלש מחיצות אבל בבקעה אפשר דליכא אלא שתי מחיצות :

4 לשון ריא"ז המוצא תפילין בשבת ברה"ר ה"ז מניח בזרועו ובראשו ב' זוגות לפי שמקום יש בראשו להניח שני תפילין וכן מקום יש בזרועו להניח שם ב' תפילין ולובשן כבחול ומניחן במקום המשתמר וחולצן וחוזר ולובש עוד שתי זוגות אחרים עד שהוא מכניס את כולן כמבואר בקונטרס הראיות:

5 לשון ריא"ז מצא תפילין שיש בהן רצועות שאינן קשורות במקום שאינו משתמר ה"ז אינו מכניסן בשבת שאינו דרך מלבוש הואיל ואינן מקושרות כהלכתן היה יודע לקושרן בעניבה כעין קשרים שלהן קושרן בעניבה ומכניסן כמו שביארנו ואם אין קושרן מחשיך עליהן ושומרן שחייב להצילן כשאר כתבי הקדש כמבואר בקונטרס הראיות וכן המוצאו יושב ומשמרו ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו ובסכנה מניחו והולך לו וכן מבואר בתוספתא:

6 וכתב הר"ז הלוי אוקמא רב אשי בחבית דהפקר ומאן אמרו לו רבי יוחנן בן נורי וכיון דלא קי"ל כרבי יוחנן בן נורי לחומרא אלא לקולא ממילא שמעת דהלכה כר' יהודה והרב אלפסי ז"ל לא פי' ונראין מדבריו שאין הלכה כרבי יהודה עכ"ל ונ"ל מה שלא הביא הרב אלפס ז"ל משום דאיכא שלש אוקימתות לאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי כבר איפסקא לעיל דחפצי הפקר אינם קונין שביתה:

7 לשון ריא"ז שיירא שחנתה במקום שאין מים מצויין שם מוליכין להם פחות פחות מארבע אמות ואף על פי שמוציאין המים והכלי שהן מונחים בו חוץ מתחום בעליהן ואם לא היתה שיירא אלא היו פחותים משלשה מוליכין להם המים פחות פחות מד"א אבל אין מוציאין אותן חוץ מתחום בעליהן היו המים מי נהרות ומי מעיינות שלא קנו שביתה מותר להוליכן בכל מקום אבל הכלי שקנה שביתה אצל בעליו אסור להוציאו לחוץ מתחומו שאין הכלי בטל אצל המים כמבואר בקונטרס הראיות: